החלטה בתיק רע"פ 2084/05

א.        זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 9.2.05 (ע"פ 71491/04, השופט כבוב) אשר קיבל את ערעור המדינה על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה ברמלה (ת"ד 80722/03, השופט הדר) מיום 11.7.04 והחמיר בעונשו של המבקש. במצורף לבקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו של גזר הדין.

ב.        (1)     נגד המבקש הוגש כתב אישום בעבירות של נהיגה רשלנית, נהיגה לאחור וגרימת נזק. על פי כתב האישום, נהג המבקש בנסיעה לאחור, ברכב משא תומך עם משא נתמך, מבלי שנקט באמצעי הזהירות הדרושים למניעת פגיעה, חסם את דרכו של רכב פרטי וגרם להתנגשות בין שני הרכב. כלי הרכב ניזוקו ונהג הרכב הפרטי נחבל בגופו.

(2)       המבקש הודה במיוחס לו בכתב האישום. בגזר דינו ציין בית המשפט לתעבורה, כי מעדות נהג המכונית הפרטית שנפגע בעקבות התאונה, אשר העיד כעד יחיד מטעם התביעה, מתברר כי הוא אינו יכול לומר בוודאות אם המשאית עמדה בעת התאונה או נסעה לאחור. עוד נקבע כי לטענת המבקש נכח בעת התאונה מכוון אשר כיוון את המבקש בעת נסיעתו לאחור, ומדבריו עולה כי המשאית נסעה לאחור ואז נעצרה, ויתכן שהיה זה משום שהמבקש הבחין במכונית המתקרבת ועצר את נסיעתו. נוכח הספק אם המבקש אכן נסע לאחור בעת התאונה, ונוכח העובדה שחלק מעדי התביעה לא התייצבו כך שלא היה סיפק בידי התביעה להשלים את מסכת הראיות, קבע בית המשפט לתעבורה כי על המבקש תוטל תקופת פסילה הקצרה מהמתחייב בהרשעה. על המבקש הוטל עונש של פסילת רשיון נהיגה למשך 15 ימים, פסילת רשיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים על תנאי למשך 3 שנים, וכן קנס בסך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר תחתיו. כן הורה בית המשפט לתעבורה, על חידוש עונש הפסילה המותנה לשלושה חודשים שנגזר על המבקש בעבר, לשנתיים נוספות מיום מתן גזר הדין.

ג.        (1)     המדינה ערערה על קולת העונש בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע, כי מעדות נהג הרכב הפרטי עולה באופן מפורש כי המבקש נסע לאחור, ולא עמד בעת התרחשות התאונה. יתר על כן, כך נקבע, אף בכתב האישום צוין שהמבקש נסע לאחור בעת התאונה, והמבקש הודה באמור בכתב האישום, ועל כן לא היה על בית המשפט לתעבורה לפקפק באמור בכתב האישום, אלא אם כן היתה התביעה מסכימה להצהיר לפרוטוקול שהאמור בכתב האישום אינו מדויק, הצהרה אשר לא ניתנה. עוד נקבע בהקשר זה, כי בית המשפט לא שמע את כל ראיות התביעה ולא את ראיות ההגנה, ועדותו של נהג המכונית, היתה כל אשר עמד בפניו, וממנה עולה, כאמור, כי המבקש נסע לאחור בעת התאונה. בית המשפט לתעבורה, כך נקבע, צריך היה להימנע מלהזכיר ראיות נוספות  שמהן עלה ספק אם המבקש נסע לאחור בעת התאונה, שכן אלו לא  נתבררו בפניו, ואף אינן מצויות בתיק בית המשפט, ובית המשפט שלערעור אינו יכול להתייחס אליהן.

(2)       בית המשפט המחוזי קבע, כי נוכח העונש המותנה שהיה תלוי ועומד כנגד המבקש, שש הרשעותיו הקודמות, וחומרת עברתו הנוכחית, מחטיא גזר דינו של בית המשפט לתעבורה את המסר ההרתעתי. על כן, קבע בית המשפט כי עונשו של המבקש יועמד על 4 חודשי שלילה בפועל, בניכוי 15 ימי הפסילה שכבר רוצו על ידו, ועונש הפסילה המותנה יופעל בחופף. את יתר חלקי גזר הדין הותיר בית המשפט המחוזי על כנם.

ד.        בבקשה טוען בא כוח המבקש, כי בית המשפט לתעבורה שמע ראיות, והגיע לכלל מסקנה כי חל בהן כרסום, ולאור מהלך הדיון ניתן היה להבין כי הודאה באשמה בשלב זה, תגרור עונש מופחת. נטען, כי מדובר בסוגיה עקרונית, שכן ראוי לאפשר לשופט בערכאה הראשונה, שמתרשם באופן ישיר מהעדים, להביע את דעתו בשלב מוקדם, ולאפשר לנאשם "לקנות סיכון" ולחסוך מזמנו של בית המשפט. נטען כי במקרה זה ניתן היה להבין ממהלך הדיון, וכפי שמפורט בפסק הדין, כי הודאתו של המבקש תפחית בעונשו, ואין זה ראוי, כך נטען, שבית המשפט המחוזי יתערב בענישה במקרים מעין אלו, וכל שכן שאין זה ראוי, כך נטען, שישמיע את דעתו ביחס לראיות בתיק.

ה.        לאחר העיון, אין בידי להעתר לבקשה. ראשית, כבר נפסק כי בחומרת העונש כשלעצמה, שעה שאין מתקיימות נסיבות חריגות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"פ 7201/97 בשירי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - הנשיא ברק; רע"פ 1647/05 עפיף נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - השופט עדיאל). אף אין כאן נסיבות אישיות מיוחדות. שנית, מקרה זה אינו בעל חשיבות כללית החורגת מעניינו האישי של המבקש (רע"פ 6959/98 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - הנשיא ברק). רשאי נאשם להודות בשלב מוקדם של הדיון, בתקווה שבית המשפט יגזור עליו עונש מופחת, ו"לקנות סיכון" בשקלול סיכוייו לצאת זכאי בדין, אל מול הסיכוי להיות מורשע בדין. אך חלק מהסיכון אשר "קונה" הנאשם הוא, שבית המשפט שלערעור - אם יוגש ערעור - לא יקבל את דרכו של בית המשפט קמא, יתערב בהחלטתו, ויחמיר בעונש שהוטל עליו. בענייננו ייתכן - מבלי לקבוע מסמרות - כי המבקש סבר שככל שיודה בשלב מוקדם בדיון, יוטל עליו עונש מופחת, בנסיבותיו של המקרה. ואולם, בית המשפט המחוזי בחר להתערב בהחלטתו ולהחמיר בעונשו של המבקש, וסיכון זה מובנה בשיטת המשפט ובדין, לא כל שכן כשאין המדובר בהסדר טיעון. בית המשפט המחוזי ראה חשיבות בהרתעה, נוכח הנסיבות לחומרה בעבירה גופה והרשעותיו הקודמות של המבקש. איני רואה דופי בגישתו המצדיק דיון בערכאה נוספת. אכן, יתכן שיש בשלילת הרשיון משום פגיעה בפרנסתו של המבקש, ועל כך יש להצטער, אך חוששני שאך על עצמו יוכל המבקש להלין.

ו.        כאמור, אין בידי להעתר לבקשה, וממילא לבקשה לעיכוב ביצוע. ככל שלא הופקד רשיון הנהיגה של המבקש, יופקד במזכירות בית המשפט לתעבורה ברמלה עד יום 10.3.03 בשעות הבוקר.

           ניתנה היום, כ"ה באדר א' תשס"ה (6.3.2005).

ש ו פ ט

       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: